• שותפויות הן צורך ולעתים אף כורח מציאות של ארגונים שונים, הנדרשים לשתף פעולה כדי לפעול בתיאום ולשלב משאבים כדי להשיג מטרות משותפות. שותפויות יכולות להתקיים בהקשרים שונים: בין ארגונים, בין מגזרים (ממשלה, מגזר שלישי ועסקים), בין מקצועות בצוותים בין-מקצועיים, או בין יישובים. דוגמה אחת היא שיתוף פעולה בין משרד החינוך למשרד הרווחה, משרד הכלכלה וארגונים וולנטריים העוסקים בנוער בסיכון, לשם גיבוש פרויקטים משותפים עבור בני נוער שנשרו ממסגרות. דוגמה נוספת היא שותפות בין חברה עסקית לארגונים חברתיים, לקידום פרויקטים של הנגשת מקומות תעסוקה ברשות מקומית.

    אף שארגונים רבים מכירים בצורך בשותפות עם מערכות משיקות ובחשיבותה, חלקם הגדול מתקשה לנהל את השותפות באופן שאכן יפרה, יקדם את האינטרסים של השותפים ויועיל ללקוחות. במכון צפנת פותח מודל עבודה לליווי תומך של שותפות, בשלבי תכנונה, כינונה ועבודתה. המודל כולל התייחסות לכמה היבטים מרכזיים:
    • הבחנה בין סוגים שונים של שותפויות בהתאם לציפיות ולעוצמת השותפות.
    • אבחון הכוחות המאפשרים צמיחתה של שותפות והמאתגרים אותה.
    • ביסוס תנאים מקדימים לשותפות מצליחה – פסיכולוגיים, תודעתיים וארגוניים.
    • התערבות לשם מיתון דינמיקות השכיחות במצבים של שותפות (כגון מאבקים על קרדיט, סוגיות בניהול משותף ועוד).
    • ליווי השותפות לאורך שלביה השונים, וסיוע בגיבוש דפוסי עבודה ומבני עבודה משותפים.
    • ביצוע תהליכי הערכה מותאמים לבחינת מידת הצלחתה של השותפות, נרחבות השפעתה ופֵּרותיה.
    המודל שלנו שימש עד היום לליווי ייעוצי של מספר רב של שותפויות מסוגים שונים ולהתערבויות בשותפויות במשבר. כמו כן, הידע הקיים במכון בתחום זה שימש בהרצאות חד-פעמיות, בימי צוות, בהכשרות ניהול מתמשכות ובסיוע לכתיבת תורה של עבודה בשותפויות בתחומים מוגדרים. ראו למשל פיתוח בנושא שיתוף פעולה של בתי ספר עם גורמים בקהילה (שיתוף פעולה בין בית הספר לסביבה).